רקע
ויכוח חריף בין קפלן ופרי לביטון בעניין מסורבות גט
עניינן של מסורבות הגט נדון גם בבית הדין הרבני וגם בבית הדין לענייני משפחה
מסורבות הגט יכולות לתבוע תביעת נזיקין את הבעל או את עזבונו מתוך המטריה של נזיקין בשתי עוולות אפשריות , בעיקר רשלנות וגם הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 287 לחוק העונשין
החשש – שהתביעה הנזיקית תגרום לבעל לתת גט משיקול זר ולא מרצון וזה יהפוך את הגט לגט מעושה
גישתם של קפלן ופרי- גישה פטרנליסטית , יש לקיים הסדר מיחד המושפע מדיני משפחה – (1)להגביל את סכום התביעה הנזיקית לסכומים קטנים (2) להתנות את התביעה הנזיקית במתן פסק דין ע"י בית הדין הרבני המחייב /ממליץ/כופה על הבעל לתת גט ברמה מסוימת.
גישתה של ביטון- גישה פמיניסטית , מתרעמת על הפיכתם של דיני נזיקין לשיפחתם של דיני המשפחה וחושבת שיש לתת לאישה הזכות לתביעה נזיקית מלאה . לדעתה יש ליצור אינטראקציה אחרת בין נזיקין למשפחה וזאת בכך שבעלים ילחצו לתת גט בגלל החשש מנזיקין.
דעת המחבר: שני הצדדים חושבים שצריכה להיות אינטראקציה,לדעתו אין צורך שתהיה אינטראקציה כלל. יש להעמיד את דיני הנזיקין בפני עצמם ולבחון את הסוגיה דרך המנסרה של מטרות דיני נזיקין בלבד אין מקום לאינטראקציה מכל סוג . יתכן ומסקנת המחבר תהיה דומה למסקנתה של ביטון שיש לאפשר תביעה מלאה אבל לא מהסיבה הפמיניסטית כמו ביטון.
הכרה בפיצוי מלא למסורבות הגט עולה בקנה אחד עם מטרות דיני נזיקין בעוד שפיצוי חלקי לפי קפלן פרי אינו עומד כלל במטרות דיני הנזיקין. הגישה הפמיניסטית מגשימה מטרה אחת מאוד צרה של דיני נזיקין וזה הרתעה.
כיצד פיצוי מלא לגישתו של המחבר מגשימה את המטרות של דיני נזיקין? במיוחד לגבי (1)פיצוי והשבת המצב לקדמותו (2)צדק מחלק (3) הרתעה לגבי צדק מתקן דורש דיון בהמשך
פיצוי והשבת המצב לקדמותו : הפיצוי הוא לא רק כספי אלה גם פיצוי נפשי על פגיעה וסבל . הדיון מתרחש בבית המשפט לענייני משפחה מתוך כוונה להגיע לפשרות . אם במהלך הדיון יגיעו הצדדים לפשרה והאישה תקבל התנצלות ,הכרה בסבלה ובראש ובראשונה מתן הגט הרי שמלאנו את המטרה של השבת המצב לקדמותו בצורה הטובה ביותר.
הרתעה- הרתעה אינה רק בין המזיק לניזוק אלה מכוונת גם לגבי הרבים ולגבי העתיד. אם בעקבות התביעה הרתענו את הבעל הספציפי וגרמנו לתת גט ואם הרתענו מסרבי גט פוטנציאלים ,הרי שהשגנו את המטרה .
צדק מחלק- צדק מחלק מקשר את כל הצדדים הפוטנציאלים בחברה לחלוקת העושר וההטבות בחברה על פי קריטריונים של יחסיות ועושה במשפט מכשיר לקידום מטרה זו . מבחינה זו צדק מחלק אינו מטפל רק ביחסים של מזיק וניזוק אלה ברבים והוא מטפל בעבר ולא בעתיד(בשונה מהרתעה).
במקרה שלנו צדק מחלק אינו מחלק רק בין עני לעשיר אלה בין חלש וחזק עושק והעשוק ולכן מטרה זו מושגת בתביעה הנזיקית בעניינו
צדק מתקן – שתי גישות שונות לפירוש צדק מתקן .
- גישה המתמקדת אך ורק במזיק ובניזוק ומתעלם מהמשפיעים והמושפעים הפוטנציאלים אחרים. הוא מתמקד באשם של המזיק וצורך להביא לתיקון המצב באופן מדויק ככל האפשר כלומר קביעת פיצוי בגובה הנזק בדיוק לא פחות ולא יותר.
ארנסט ווינריב הוא בעל הגישה הקיצונית ביותר בתפיסה זו . לדעתו יש לנהוג רק לפי משטר האשם בלבד אנו מוכן לקבל משטרים אחרים לרבות משטר של אחריות על בסיס רשלנות . צדק מתקן הוכר כבסיס למשפט הפרטי בפסיקה הישראלית . לגישת הצדק המתקן יש להתעלם גם משיקולי מדיניות משפטית כמו מדרון חלקלק והצפת בתי המשפט בתביעות.
לא יהיה נכון לקבוע כי המשפט הישראלי לא נתן ביטוי לגישות אינסטרומנטליסטיות המיישמות את המשפט כמכשיר להשגת מטרות חברתיות . לדעת המחבר הגישה של ווינריב קיצונית מדי.
הגישה של אנגלרד הינה פלורליסטית יותר והוא מבקר את ווינריב וטוען שיש לנקוט גישה היוצרת הרמוניה בין המטרות השונות ולא בדרך של פשרה אלה בדרך של שילוב.
אריאל פורת מציע גישה המתנגדת לווינריב אף יותר ואומר שיש מקרים בהם אין להתחשב כלל בצדק המתקן ולהתחשב בעיקר בגורמים חיצוניים לצדדים. אחד המקרים שבהם יש להתעלם לשיקולי הצדק המתקן הוא כאשר נדרשת הרתעה משיקולים תועלתניים.
לעניינו , הויכוח בין הגישות השונות אינו משנה הרבה שכן גם לפי גישת הצדק המתקן ,שהיא הגישה המשפיעה ביותר כיום במשפט הישראלי המקרה שלנו עומד במטרות הגישה לפיה יש להתמקד בנזק שנרם לאישה- אינה יכולה לבנות מערכת יחסים חדשה, נזק נפשי וכדומה ובאחריות הבעל לנזק בהפרת חובת הזהירות כלפיה והתעמרות.
- גישתו של ג'ורג' פלטשר – בחינת הצדק המתקן הנגזר מהסיכונים ההדדיים או הבלתי הדדיים שכל צד יוצר כלפי האחר והגוזרת אחריות מוחלטת בעניין.
לעניינו נראה כי הגבר יוצר סיכון חד צדדי כלפי האישה בסירובו לתת את הגט ואלו האישה אינה מסכנת כלל את הגבר ולכן יש להטיל אחריות נזיקית על הבעל גם לגישה זו.
ביקורת על גישתם של קפלן פרי
- הגישה אינה משרתת את רצון הנשים . אם היא רוצה גט היא תתבע נזיקין ותוותר על התביעה בפשרה ואם רוצה פיצוי יש לתת לה את האפשרות הגישה של קפלן פרי עלולה למנוע את שניהם
- אינה עומדת במטרות הנזיקין אלא משרתת מערכת דינים אחרת של דיני משפחה.
ביקורת על ביטון
- הגישה הפמיניסטית רואה בתביעה הנזיקית כמכשיר הרתעה בלבד ובעניין זה חוטאת לגישה הנהוגה במטרות דיני נזיקין ונוגדת את גישת הצדק המתקן
- גם הרצון
להביס את בתי הדין הרבני שהוא שיקול פוליטי אין לו מקום במטרות דיני נזיקין.
