דיני חוזים מיוחדים במשפט העיברי – המבחן!

פיתרון מוצע למבחן

שלום לכולם. זהו הפיתרון שלי למבחן. אני חייב לציין שבאמת זה מאוד לחוץ מבחינת זמנים, וקשה לכוון בדיוק לשאלה. אשמח לקבל תשובות נוספות וביקורות על התשובות הנוכחיות!

השבתי בקצרה, כמובן שצריך לפרט.

שאלה 1:
א. מדובר במקרה בו שכרו של פועל הוזל ב-50% באמצע יום העבודה. שכר יום שלם=8 (לא אפרט כאן את החישוב) ולכן על יום שלם, עם ההוזלה, צריך לקבל 6 דינרים.
ב. הש"ך סובר שפועל צריך לקבל 4 דינרים בלבד. פועל מספק שירותי עבודה וצריך לקבל שכר על שירותיו. ההבדל העקרוני: קל וחומר מעבד – אם הולכים לקראת עבד בנושא גרעון כסף, ק"ו שנלך לקראת פועל (שהוא במעמד גבוה יותר).
ג. (אני ממש לא בטוח שזה נכון) 1. לפועל יש סייגים בהם הוא דומה לעבד במקרה בו נאמר "נכש עימי היום" וכו' ובמקרים אחרים לא.
2. פועל יכול לחזור בו באמצע יום.
3. עבד עברי לא יכול למחול על גרעונו.
ד. ההבדל העקרוני הוא שעבד זה עבד. זה מעמד אחר לגמרי. (ניתן לפרט את ההבדלים:עבד,פועל,שכיר) גופו קנוי – זה נתון לפרשנות. התורה מתייחסת לעבד בצורה אחרת לגמרי ונפרדת.

שאלה 2:
א. אסור להעביר על דעת הבעלים והכל צריך להיעשות ברשות.
ב. 1. שמירה אישית – ספציפית. יחסי אמון.
2. חוזה עבודה
3. נאמנות בשבועה
ג. סייג 1: נכסים שאינם ברי הברחה.
סייג 2: "בעליו עימו"
סייג 3: חפצי מצווה
ד. יש מחלוקת אם זה עניין אישי או משפטי והנפקויות מכך. הרמב"ם מסכם שזה שילוב של אתיקה ושמירה אישית + נאמנות בשבועה (לך ולא לאחר).

שאלה 3:
א. התחייבות לביצוע פעולה. "קנו מידו". סימולציה. נתינה ממש.
ב. התחייבות לביצוע פעולה בעתיד. פרק שלם במחברת על הנושא.
ג. ממי גובים קודם, למה, כמה, נכסים משועבדים וכו'
ד. ערב שנכנס במקום בעלים ממש. שונה מערב "רגיל". יש הרבה מה לספר.

—-
*** תביעו דעה כי אין לי מושג מה נכון ממה שכתבתי ***