זכויות יוצרים | פטנטים | סודות מסחריים | סימני מסחר

קורס :זכויות יוצרים
מרצה גדעון פרומחסקי
שיעור 1
תאריך ‏02 דצמבר 2008

יש להגיש עבודה 20-35 עמודים בסוף הסמינריון

מבוא
סקירה
משווט משווה – בעיקר בארה"ב , פסיקה
ביקורת הצעה לשיפור

מהם דיני הקניין הרוחני

תחום הקניין הרוחני יוצר ומגן על זכויות קניין בנכסים בלתי מוחשיים , מושא ההגנה הוא מידע , הקניין הרוחני לענפיו בנוי באופן כזה שהוא מספק הגנה לצורות שונות של מידע בעל ערך, כל תחום מעוצב על פי המידע עליו הוא מגן.

4 תחומים מרכזיים :

זכויות יוצרים :
פטנטים :
סודות מסחריים
סימני מסחר

זכויות יוצרים פטנטים סודות מסחריים סימני מסחר
דוגמא סדרת הארי פוטר תרופה קופקסון נוסחת קוקה קולה ארומה
דבר חקיקה מרכזי חוק זכויות יוצרים תשס"ח חוק הפטנטים חוק עוולות מסחריות התש"נט 1999 פקודת סימני המסחר ( נוסח חדש )התשל'ב 1972
נשוא ההגנה יצירות ספרותיות אומנותיות, דרמטיות, קולנועיות , מוזיקליות הגנה מוקנית אך ורק לביטוי אך לא לרעיונות כל המצאה שהיא מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי לרבות תעשייה או חקלאות או כל תחום אחר. כל מידע עסקי שאינו נחלת הכלל ושאינו ניתן לגילוי בנקל אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני המתחרים כל סימן המורכב מאותיות ספרות מילים דמויות או אותיות אחרים דו או תלת מימדי וזה משמש אדם לטורך הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם. – לוגו.
תנאי לרכישת ההגנה מקוריות
1 . שהיצירה לא הועתקה מאחר
2- יצירתיות מינימאליות ביותר
3- קיבוע שהיצירה היא לא בעלפה ,כלומר כתב קלטת וידאו ,
אין צורך ברישום
אין צורך ב C ההמצאה חייבת להיות
1. חדשה
2. מועילה
3. ברת שימוש תעשייתי
4. בעלת התקדמות המצאתית
נידרש אישור , רישום משרד הפטנטים, בו מפרטים את התביעות ובוחן או בוחנת יעברו על הבקשה ויבדקו את התנאים ורק אם תנוח דעתם של משרד הפטנטים , יש לרשום את הפטנטים בכל מדינה. בארה"ב ניתן להגיש PROVUSINAL קדימות של הפטנט. נקיטה באמצעים סבירים לשמירה על סודיות המידע לגביו מבוקשת ההגנה על הסימן להיות בעל אופי מבחין
שונה מספיק מסימנים קיימים , צבעים וכדומה. נידרש רישום של סימן מסחר.ברשם סימני המסחר.

מהם הזכויות המוגנות זכויות כלכליות : זכות השעתוק , לצור עותקים של היצירה , זכות הפרסום ( הפצה לציבור , זכות הביצוע הפומבי , זכות השידור , זכות העיבוד – יצירות נגזרות, סרט ,המבוסס על יצירה ספרותית ,משחק מחשב המבוסס על סרט
זכות ההשכרה , תקליט , יצירה קולנועית , תכנת מחשב

זכויות מוסריות
הזכות להורות – זכות למחבר ששמו יקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים
זכות לשלמות – נותן למחבר את הזכות למנוע סילוף או שינוי של היצירה אם יש באילו כדי לפגוע בכבוד או בשם הטוב של המחבר
זכות לייצור
זכות לשימוש
זכות למכירה ההמצאה הזכות להשתמש במידע המוגן ולמנוע שימוש בו מאחרים שהשיגוהו שלא כדין שימוש בסימן ביחס למוצרים ולשירותים של בעל הסימן.
משך ההגנה חיי היוצר + 70 שנה 20 שנה מיום הגשת הבקשה עד שהסוד נחשף הופך להיות נחלת הכלל כל עוד בעל הסימן עושה בו שימוש עסקי
הגנות מרכזיות מפני תביעה שימוש הוגן
שימוש ביצירה במסגרת הליכים ממשפטיים או מנהליים
שימוש אגבי ביצירה
שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי.
ההתקה של תוכנת מחשב שנרכשה כדין או יצירה עבודה נגזרת ניצול הפנט לרעה על ידי בעל הפטנט
גילוי עצמאי
הנדסה חוזרת,
מותר הנדסה חוזרת reverse engeingennring שימושים שאינם מסחריים

מתי פטנט או מתי סוד מסחרי

שיקול עלות – פטנט עולה יותר מסוד מיסחרי
חשיפת המידע- בפטנט יש 20צורך לחשיפת המידע וההגנה היא לעשרים שנה בלעדיות ולאחר מכן זה הופך להיות מידע שכל אחד יכול ליצר על פי

בלעדיות – בסוד מסחרי אין בלעדיות כלומר יכול להיות מצב שבו ישנם מספר יצרנים מייצרים אותו דבר ,בעיקרון ההגנה על סוד מסחרי היא לנצח נצחים, יש הרבה דברים שלא ניתן להוציא פטנט אך ניתן לשמור עליהן כסוד מיסחרי : רשימת לקוחות, מחירונים

שיעור 2
תאריך ‏02 דצמבר 2008

הצדקות עיוניות לקיום הגנת זכות יוצרים :

1. מחסום פסיכולוגי – שמדובר בנכסים מוחשיים ישנם גבולות פיזים ולכן התפיסה הפסיכולוגית שלנו היא שונה בעוד שמדובר בנכסים שאינם מוחשיים כל אותם מחסומים פסיכולוגים אינם קיימים והיעדר הגידור הפיזי גורם לנו לתפוס נכסים אילו באופן אחר

2. קיים פער בין נורמה חברתית לנורמה משפטית

3. זה נהנה וזה לא חסר – כלומר אין יריבות בשימוש בנכסים לא מוחשיים בעוד שנכסים מוחשיים מתכלים וקיימת תחרות עליה

4. דיני זכויות יוצרים לא סתם מגבילים חרות אלא מגבילים את חופש הביטוי לדוגמא לא ניתן לצייר בחדר של הילדים ציור של מיקי מאוס, וחופש הביטוי הינו ערך חשוב בחברה דמוקרטית.

הצדקות העוסקות בזכויות הצדקות תועלתניות (תוצאתיות )
מתמקד בפרט ביוצר או ביוצרת , אנו מאמינים שמגיע להם הערך החברתי הוא החשוב,
תיאורית העבודה של ג'ון לוק : התיאוריה קניינית מאוד משפיעה, איך נכסים הופכים להיות בבעלות של אנשים
1. לאדם בעלות בגופו
2. לאדם בעלות בעבודה שגופו מייצר
3. באמצעות עירוב עבודה בנכסים חיצוניים אנו מפקיעים את אותם נכסים חיצוניים מנחלת הכלל והופכים אותם לרכושנו הפרטי
2 מגבלות
1. אסור לבזבז
2. יש להשאיר כמות מספקת ואיכות מספקת לאחרים.
תיאורית האישיות של הגל Hegel))
פילוסוף גרמני, חי במאה 19,
1. הערך העליון הנעלה הוא האישיות הפנימית השואפת להתפתח באמצעות ביטוי עצמי
2. כדי שפנימיותנו תגשים את עצמה אנו זקוקים לנכסים חיצוניים.
3. הגנה המשפטית על זכויות קניין בנכסים מעודדת את תהליך ההתפתחות הפנימי ומאפשרת אותו – הכרה חברתית בחשיבות האישיות.
4. קניין רוחני, נכסי ביטוי מבטאים את המחשבות של היוצר או היוצרת הם בעצם המשך של המוח האנושי וככאלה האם בהחלט ראויים להגנה
תיאורית התמריץ – תיאוריה כלכלית
סעיף הקניין הרוחני בחוקה האמריקאית סעיף זה מסמיך מתן זכויות יוצרים כדי להעשיר את עולם הביטוי והיצירה ,
מטרה – העשרת עולם הביטוי
אמצעי – זכות קניין מוגבלות בזמן ליוצרים
נק המוצא : טובין ציבוריים( במובן הכלכלי ) 2 אפיונים
1. צריכה שאינה יוצרת יריבות
2. קשה ויקר להדיר "טרמפיסטים – צרכנים שלא משלמים עבור הנכס. קשה מאוד לשלוט במעבר
3. מבנה העלות – עלות היצירה הראשונית (עלות כתיבת הספר , סיפור ) – משמעותית. עלות הפצת העותקים – נמוכה מאוד (אפסית)
בעולם ללא הגנה, המעתיקים יוכלו לתמחר זול יותר ממחבר המקורי .בעולם ללא הגנה יוצרים לא יוכלו להשיב להם את עלות ההפקה הראשונית וכתוצאה מכך הם יעדיפו לא לציור והתוצאה תהיה תת אספקה של יצירות ביטוי בהעדר תמריץ כלכלי ליצור.בעצם ההגנה אנו מאפשרים ליוצר לקבל תמריץ עבור יצרותיהם
ביקורת א' :
1. היצירתיות טבועה בנו כבני אדם ולכן היא מגיעה ממקום אחר ולא מקום של תמריץ כלכלי
2. הכרה , פרסום מוניטין
3. סטנדרטים מקצועיים- קידום
4. אידיאולוגיה / אלטרואיזם (להיות גיבורים

ביקורת ב'
ישנן אופציות הגנה אחרות
• אמצעים שיווקים הופעות חיות , חוזי הפצה מראש
• חסמים טכנולוגים
• חוזים

בעיות נוספות
מהו האופטימום של היצירות האם היא האיכות ראויה או לא,
הפתרון של הגנה על זכויות יוצרים הוא לא מושלם היות והבלעדיות המעונקת לבעלי זכויות היוצרים יוצר תמחור מוניפולסטי, בעלי ההגנה יכולים לקבוע את המחיר שהם רוצים, לא רק מוסיקה.

רמת ההגנה שניתנת היום שדיני זכויות היוצרים מרוששים את עולם היצירה , יצירות קודמות הם אבני הבניין של היצירות החדשות ועל.

התיאוריה הדמוקרטיות ( ניל נתנאל )
דיני זכויות היוצרים ממלאים 2 פונקציות
1. פונקציות אספקה ( אימוץ של תיאוריות התמריץ)
2. הפונקציה המבנית של הבטחת או שמירת הדמוקרטיה ,
באמצעות דיני הגנה על זכויות יוצרים אנו יוצרים מערכת יוצרים אשר מנותקים מחסדיו של השלטון או בעלי ההון זאת באמצעות יצירת מנגנון של תמרוץ ישיר ליוצר

שיעור 3
תאריך ‏02 דצמבר 2008

להשלים
השימוש ההוגן

הוא ההגנה המשמעותית ביותר הקיימת מפני תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים

מדובר בהגנה כללית והדוקטרינה הזו היא בעצם מאפשרת לבצע שימושים מסוימים ביצירות מוגנות ללא רשות בעל הזכות לוקחים דברים שמפרים ומייחסים להם שימוש הוגן

השימוש ההוגן בעצם ניתן מאפשר לנו להפקיע קניין פרטי של מישהו אחר

השימוש ההוגן

פריבילגיה – סוג הנכס מקרקעין ביטוי
הגוף בעל סמכות ההפרעה מדינה אנשים פרטיים
חובת הפיצוי בעיקרון כן לא

הצדקות

וונדי גורדון

1. עלויות עסקה
2. הביטוי החדש ( המפר לכאורה ) תורה לחברה
3. הכרה בשימוש הוגן לא תפגע, יתר על המידה, בתמריץ ליצור יצרות מאותו סוג

דוגמה שימוש של פסקה על ידי גיא – סטודנט.
שווי לגיא (סטודנט) – 5 ₪
המחיר הנדרש ע"י המחבר – 4 ₪
עלויות העסקה – 5 ש"ח .

בלתי שימוש הוגן עם שימוש הוגן
תועלת לגיא 0 5
תועלת רווח למחבר 0 0
תועלת או רווח לשניהם 0 5

בעיות התיאוריה הנ"ל- 2-3 הנקודות לא ישימות בעולם האמיתי

1. היא בלתי ניתנת ליישום היות ובית המשפט לא יכול לדעת מה הערך ששווה לאדם הפרטי ,
2. עלויות העסקה – בית המשפט יתקשה לדעת מה עלויות העיסקה
3. עלויות העסקה – הם דבר דינאמי והטכנולוגיה משנה את עלות העסקה.
צדק מתקן – של גדעון המרצה

דוקטרינה השימוש ההוגן אינה מושתת כפי הצגנו בתיאוריה הקודמת של וונדי על יעילות כלכלית אלא על צדק מתקן,

נק המוצא היא שיש 2 סוגי צדק

על פי אריסטו – צדק מחלק – מכתיב את הקצאת המשאבים הנכסים הראשוניים בחברה,
צדק המתקן – נועד לתקן סטיות מהחלוקה הראשונית הצודקת. למנוע הפרות או עיוותים

ג'ולס קולמן ואחרים ניסו לתת מעמד עצמאי למושג צדק מתקן – יש לו מעמד עצמאי ותפקידו לקבוע את הדרכים הלגיטימיות והדרכים האסורות להעברת נכסים וזכויות בחברה.

גורג פלטשר – הגה את הרעיון הדדיות הסיכון- הוא סבר שניתן לחלק את כל הסיכונים בעולם ל2 קבוצות
1. סיכונים הדדים – (כמדובר ב 2 נהגים )
2. סיכונים שאינם הדדים – מדובר בין נהג להולכי רגל.

בדיני נזיקין צריך לפצות כאשר מתממש סיכון שהוא לא הדדי ועל הנהג לפצות את הולכי הרגל, בעוד שיש סיכון הדדי אין צורך לפצות היות ויש עיקרון הדדיות ואין חובת פיצוי

גדעון פרחומובסקי – מחיל את עיקרון הדדיות הסיכון על סוגיית השימוש ההוגן – על פי עיקרון הדדיות הסיכון אחריות על הפרת זכות יוצרים צריכה לקום כאשר פרט מסוים חושף פרט אחר לסיכון שהוא עצמו אינו חשוף לו מצד הפרט השני

סיכון רלוונטי – "נטילת ביטוי מוגן "

קבוצת היוצרים – סיכון הדדי,

קבוצת היוצרים – יוצר מול יוצר קבוצת המעתיקים – מעתיק מול יוצר
סיכון הדדי סיכון שאינם הדדים

מספר עקרונות

1. רק יוצרים זכאים ליהנות מהשימוש ההוגן, למעתיקים אין להם מעמד לשימוש הוגן
2. כמות המותרת – הכמות המותרת תיקבע על פי הנורמות החברתיות הנהוגה בקהילת יוצרים ספציפית מסוימת, לדוגמא בקהילה האקדמית מקובל לקחת פיסקה וזה עומד בנורמות החברתית בעוד שספר שלם זה לא מקובל לא מקובל, בקהילת הemail ניתן להעתיק כמעט את הכל וזה הנורמה המקובלת.