לומד משפטים? עשה לייק!תואר שני במשפטים בר אילן on Facebook
חפש באתר קלאסהכניסהניווטקבוצות סמינריוניםמחוברים בקלאסהכרגע מחוברים לאתר 0 חברים ו-6 אורחים.
סקר במשפטיםמי חדש
|
שאלות![]() יש לי מספר שאלות אשמח לקבל תשובת ממי שיודע 1. פסק דין אבנרי נגד שפירא דנו שם בזכות לשם טוב מול חופש הביטוי. השאלה שלי היא מדוע זה קשור למשפט ציבורי עם איזונים הריי אלו שתי אנשים פרטיים ואני לא מניח שהם גופים דו מהותיים לכן למה זה בכלל קשור לעיניננו? 2. כל הזמן המרצה בודק אם הזכות נכנסת לכבוד האדם או לא בוא נניח שיש זכות חופש הביטוי וניתן ליקרוא אותו לתוך חוק ייסוד כבוד האדם האם ניתן לפסול חוק בגללו? 3. כמו כן רשום באחד מפסקי הדין שדורנר אומרת שאת חופש הביטוי ניתן לקרוא לתוך חוק יסוד כבוד האדם אם מדובר בחופש הביטוי מלשון השפלה. הבעייה אם זה שכבוד האדם פורש במובנו הרחב ולא במובן המצומצם ולכן למה היא לוקחת רק את המצומצם היא הייתה צריכה לקחת את הכל? אם למישהו יש תשובות אני אשמח תודה
|
תגובות אחרונות
אתרים שימושייםסיווגים במשפטלחץ על הסיווג המתאים סוג התוכן
סמינריוניםשם קורס
|
הצעה לתשובות
1. זו דוגמה ששני הצדדים טוענים לפגיעה בזכויות היסוד - ולא צד אחד. בינהם לא קיים משפט פרטי או מסחרי, כמו שאולי היה קיים במקרה חברה קדישא, או מיקרודף מתוקף חוזה. לכן מתאים למשפט ציבורי.
2. בעבר זכויות אדם נחשבו באותו מעמד,וזכו להגנה כמו בקול העם משנת 53, גם בלי ח"י (הגנה זה עדיין לא ביטול חוק אבל זו אזהרה למחוקק). כיום יש מי שאומר שאין הבדל בין זכות מנויה לזכות שאיננה מנויה (השופט שלמה לוין בפס"ד דיין), אך כמובן שעדיף לנסות ולעגן בזכות שמנויה בח"י. יחד עם זאת זכות שאיננה מנויה עדיין לא הביאה לביטול חוק ממש.
3. דווקא דורנר טוענת שהיא לא מוצאת בסיס לעגן את חוה"ב בכבה"א ("ספק אם ניתן ואם ראוי"), אבל היא מסכימה שייתכנו מקרים שבהם דריסת חוה"ב תלווה בדריסת כבה"א - במובנה הצר כהשפלה - ואז אפשר לטעון לפגיעה בזכות יסוד מנויה. אגב, דורנר עקבית וגם על הזכות לחינוך אומרת שלא ברור לה שהיא נגזרת מכבה"א- אז ניראה שמסתדר...
תודה
קודם כל תודה על תשובתך
לגבי שאלה אחד יש לי בעיה נכון שמדובר בשתי צדדים שטוענים למעבר על חוק יסוד אך זה בעייתי כי אין להם את הזכות לטעון את זה למשל בבית יוליס הכילו עליהם את המשפט הציבורי רק בגלל מושג שסתום כאן אין אפילו את זה לכן לדעתי זה לא טענה קבילה.
בכל מקרה זה נראה לי לא מהותי.
תודה
1. אבנרי נ' שפירא
1. אבנרי נ' שפירא הגיע לדיון בעליון עקב ערעור של אבנרי על פסיקת המחוזי לטובת שפירא. כיוון שמדובר בשתי זכויות ברק היה אמור להשתמש באיזון אופקי אך הוא בוחר באנכי בטענת המדרון החלקלק ומשלב גם את האופקי בכך שהוא טוען שניתן יהיה לפצות באמצעות סקציה מאוחרת.
2. שאלת מעמד חופש הביטוי חלוקה בין השופטים. מצא היה פוסל בגללה חוק כי הוא טוען שהיא מנויה בכבוד האדם ודורנר טוענת שרק אם פגיעה בחופש הביטוי מפורשת כפגיעה בכבוד האדם (במובנו כהשפלה באמצעות מניעת ההגשמה העצמית ולא במובן אוטונומיה)ניתן לפסול חוק אך כאמור בגלל פגיעה בכבוד האדם.
3. יש 2 רציונאלים לכבוד האדם אוטונומיה והשפלה והיא בוחרת בהשפלה.